שברי הליכה/ מאמץ(שבר מאמץ בשוק ובכף הרגל/ שבר הליכה - Shin splint)

שברי מאמץ ושברי הליכה. שבר מאמץ בכף הרגל הוא שבר המתרחש בשליש המרוחק (דיסטלי) של אחת מעצמות המסרק בכף הרגל. שברי הליכה הם צורה של פציעת מאמץ חוזרת.
שברי מאמץ מתרחשים עקב מאמצים על עצם שתדירותם רבה מדי ולכן הם שוחקים את העצם מהר יותר מכפי שהגוף יכול להספיק ולתקן את השחיקה. שברי הליכה נוצרים עקב הליכה מרובה מדי, זאת ביחס ליכולת הגוף לשקם את העצם ולספוח אליה סידן. הסיכון ללקות בשבר הליכה גדל ככל שזמן ההליכה ארוך יותר, הקרקע עליה הולכים קשה יותר, והעומס שנושא הגוף כבד יותר. גורמים נוספים המעלים את הסיכון הם פגיעה במשק הסידן בגלל תזונה דלה בסידן ומחסור בשינה (ההורמונים המאפשרים ספיחת סידן לעצמות מופרשים רק בזמן השינה).
שבר מאמץ הוא שבר לא שלם בעצמות, הנגרם מהפעלת עומס יתר על העצם לאורך זמן כתוצאה ממאמץ לא אופייני או מאמץ החוזר על עצמו, כגון נשיאת משקל כבד באופן מתמשך. שבר זה שונה משברים אחרים, אשר נגרמים כתוצאה מפגיעה חד פעמית וקשה במיוחד. שבר מאמץ נראה כסדק צר או קו כספי, ולכן מכונה "שבר בצורת קו שיער" (מאנגלית "Hairline fracture"). שברים אלה מתרחשים בעיקר בעצמות שנושאות משקלים כבדים כמו השוקה, עצמות המסרק בכף הרגל ולעיתים רחוקות גם בעצם הירך (שכיח יותר אצל ספורטאים ובמיוחד אצל אתלטים).
תחילה חשוב מאוד לציין כי שבר מאמץ (או שבר הליכה כפי שנהוג לכנותו בהגה הצבאי) אינו נגרם בגלל חבלה ישירה בעצם השוק או בעצמות כף הרגל הקידמית, היווצרות ה"שבר" והתפתחותו היא תוצאה מחוסר יכולת של תאי עצם לבנות את עצמן מחדש לאחר פעילות אקטיבית, דהינו ששבר הליכה / מאמץ הוא תגובה לא תקינה / נורמאלית של תאי העצם לעומס גופני גבוה מהרגיל.
מה קורה עם תאי עצם במהלך החיים? 

קיימים שלושה סוגים של תאי עצם:

  • תאים צעירים / בונים - אוסטאובלסטים
  • תאים הורסים - אוסטאוקלאסטים.
  • אוסטאופרוגניטורים (Osteoprogenitor), הנותנים מוצא לתאי עצם בוגרים

תא עצם נקרא אוסטאוציט - במהלך כל שנות חיינו מתקיים בגופנו תהליך של פירוק / הרס תאי העצם, תהליך זה אשר מתקיים במהלך כל שעות היום ובפעילות היומיות שהאדם מבצע.

image alt

אם ביום גוף האדם הורס תאי עצם אז מתי הם נבנים בחזרה?

תהליך של בניית העצם בעזרת התאים אוסטאובלסטים מתרחש בלילה ובמשך שינה רצופה של כ- 6 עד 8 שעות. השינה בלילה חשובה מאוד והדגש הוא הלילה מפני שאין אפשרות כזו "להשלים שעות שינה", (כלומר שאם תישן 5 שעות בלילה ועוד 3 שעות בצהריים, זה לא יעבוד). תהליך פירוק / ההרס בתאי העצם הוא תהליך פיזיולוגי טבעי של העצם וכתוצאה של תגובת העצם לעומסים שונים, כוחות בלימה וזעזועים מהקרקע הנובעים מריצה, הליכה, מסעות וכדומה. בין התהליכים נוצר פער של יותר הרס תאי עצם מאשר תאים בוני עצם.

ישנו פער גדול בין זמן השינה שהיא 6-8 שעות בממוצע לבין הזמן בו אנחנו אקטיבים שהוא 16-18 שעות "פעילות". פער זה יוצר מצב בו העצם עברה יותר הרס מאשר בניית תאי עצם ובכך תיווצר היחלשות העצם והתפתחות של שבר באותו אזור. סיבה נוספת לשברי מאמץ היא כאשר החלטתם שהגיע הזמן להתחיל בפעילות גופנית ואתם מעמיסים על עצמכם תוכנית אימונים אינטנסיבית לאחר תקופה ארוכה בה לא עסקתם בפעילות גופנית קבועה. בכך אתם מגדילים את העומס על השרירים והשרירים מגבירים את העומס על העצמות. 

באילו מקרים נוצרים שברי מאמץ?

כפי שנזכר לעיל, עומס יתר בתחילת פעילות אקטיבית / פיזית לאחר שמבצע אותה לא עסק בפעילות ספורטיבית כלל, עומס זה נוצר מעומס המופעל על השרירים באופן קבוע, כלומר פעילות דומה וחזרתית במשך זמן רב, כגון: ריצות / הליכות ארוכות בתדירות גבוהה המשפיעה על העצם בנקודות החיבור (האוריג'ן והאינסרציה) של השריר לעצם.כאשר השריר אינו מתורגל ל"פעילות" אינטנסיבית, השריר יגיע למצב של תשישות / עייפות ולכן לא יהיה מסוגל לבצע את תפקידו, הקשור לספיגת הזעזועים מהקרקע, ועקב כך תספוג העצם יותר זעזועים. על כן, יש להימנע מאימונים מאומצים יום אחרי יום בתחילת תוכנית האימונים, בכדי לתת לשרירים אפשרות להתאוששות. ללא מנוחה יש מצב בו יווצרו קרעים מיקרוסקופיים בסיבים שברקמה העוטפת את השריר וזה לא פחות כואב.
 הסימפטום העיקרי של שבר מאמץ הוא כאב חד באזור השבר, המרוכז בנקודה אחת על העצם. הכאב מופיע בעת פעילות גופנית מאומצת (כגון ריצה), ולעיתים כבר החל מרמה מתונה (כגון הליכה). הכאב לא נעלם גם לאחר הפסקת הפעילות, ועלול אף להפריע לשינה. באזור השבר עלולים להתפתח גם נפיחות ורגישות למגע.
חלק מהתנאים הגורמים לשבר מאמץ בחלק התחתון של עצם השוק עלולים לגרום גם לדלקת ברקמת השריר המכונה "שין ספלינט". ההבדלים העיקריים בסימפטומים: במצב של שין ספלינט הכאב מקרין על כל האזור, מופיע רק בזמן פעילות עצימה ונעלם מיד לאחר הפסקת הפעילות.

באילו מקרים נוצרים שברי הליכה?

שברי הליכה נוצרים בדרך כלל בעצם המסרק השנייה של כף הרגל, ולעיתים פחות תכופות בעצם המסרק השלישית. שברים בעצם המסרק החמישית אינם מוגדרים שבר הליכה ומכונים שבר ג'ונס (באנגלית: Jones fracture). אצל רצים למרחקים שברי הליכה מתרחשים בדרך כלל בצוואר עצם המסרק, בעוד שאצל רקדנים השבר מתרחש בחלק המקורב (פרוקסימלי) של העצם. בקרב רקדני בלט השבר מתרחש בדרך כלל בבסיס עצם המסרק השנייה ובמפרק עצם המסרק.

שבר הליכה מתרחש לאחר מאמץ ממושך, או נשיאת משקל כבד, ולעיתים נדירות גם לאחר מכה ישירה בכף הרגל. בעת התרחשות השבר יש לפסול אפשרות של התרחשותו כתוצאה ממחלות רקע, כגון דלדול עצם או רככת עצם (בלטינית: osteomalacia).

הגורמים לשברי מאמץ בשוק ובכף הרגל 

לשבר מאמץ בשוק הגורם העיקרי הוא פעילות אקטיבית מאומצת וממושכת של השרירים המחוברים לעצם. סביבת אימון - יש לבצע את הפעילות הספורטיבית על משטחים רכים ( דשא, חול), אימון על משטח רך מסייע בבלימת הזעזועים והכוחות מהקרקע לעצם וכמובן אם לא ניתן להתאמן בסביבה רכה יש להכין מדרסים רכים עם בולמי זעזועים בהתאמה אישית. להימנע מאימוני ניתור, קפיצות באופן עצים וחזרתי.
ביצוע פעילות גופנית באופן לא מבוקרת והעלאת עומס הפיזי מהר מידי ולא באופן מדורג, מומלץ לפחות בהתחלה להתאמן אם מאמן אישי שהוא גם מומחה ברפואת ספורט ובפיזיולוגיה של המאמץ. התאמת נעלי או שימוש בנעלים לא נכונות - הליכה עם נעלי עקב, ריצות ארוכות עם נעלי הייקינג / הרים, נעלי צבא גבוהות, נעלי עבודה גבוהות וכדומה.שבר מאמץ נוצר עקב הפעלת עומס יתר על העצם לאורך זמן, בניגוד לשבר רגיל הנגרם מאירוע טראומטי חד-פעמי. כל עומס על העצם גורם להרס מקומי במבנה העצם. במצב רגיל הגוף מסוגל לתקן את הנזקים בתהליך שבונה מחדש את העצם ומחזק אותה, באמצעות פעילות תאי אוסטאובלסט. אולם, בתנאים מסוימים הגוף לא מסוגל לשקם את העצם, וכך נוצר אזור מוחלש – שבר מאמץ. גורמים עיקריים להיווצרות שבר מאמץ:

  • פעילות אינטנסיבית מדי כאשר הגוף לא רגיל לעומס – התחלת פעילות אינטנסיבית ללא חימום, העלאת רמת העצימות בסדרת אימונים באופן מהיר מדי.
  • עומס רב מדי לאורך זמן – למשל ריצה למרחקים ארוכים מדי, נשיאת משקל רב מדי.
  • מנוחה בלתי מספקת.
  • תזונה לקויה – בעיקר חוסר ויטמין D וסידן.
  • מתיחות ועייפות בשרירים – במצב רגיל השריר משכך חלק מהאנרגיה המתפזרת בגוף בעת הפעילות. לאחר מאמץ מתמשך או כשהשריר מתוח יכולתו לספוג אנרגיה פוחתת, ויותר עומס עובר לעצמות.
  • תנאים סביבתיים – שימוש בציוד לא מתאים (כגון נעליים שחוקות) או פעילות בסביבה לא מתאימה.
  • עישון, צריכת אלכוהול מרובה.
למי רמת חשיפה גבוהה ביותר לשברי מאמץ?
שברי מאמץ נפוצים מאוד בקרב אנשים מתחת לגיל 30 אשר עוסקים בפעילות גופנית אינטנסיבית כגון: חיילים, רצים למרחקים ארוכים, ספורטאי קפיצות ( ריקוד, כדורסל, כדור יד), תרמילאים מטיבי לכת ועוד, יש לציין כי הסיכוי לשברי מאמץ הם בשלבים הראשונים של האימונים אם בטירונות או בטיולים וגם ברקדנים צעירים / מתחילים וכו'.שברי מאמץ נפוצים במיוחד בקרב חיילים, מטיילים, רקדנים, וכן בעלי מקצועות המחייבים הליכה ועמידה ממושכת ומאומצת, כגון אחים ואחיות בבתי חולים. במחקר בארצות הברית נמצא כי שיעור הסובלים משברי מאמץ בין חיילים וספורטאים מגיע ל-5–30 אחוזים.

שברי מאמץ נפוצים פי שניים יותר בקרב חיילות מאשר בקרב חיילים תחת שגרת מאמץ זהה. הקלת המאמץ על החיילת יכול להוריד את שכיחות שברי המאמץ. לדוגמה נמצא כי על ידי הורדת משקל הציוד מ-12.5 ק"ג ל-9.5 ק"ג נצפתה ירידה ביותר מפי שניים בשכיחות שברי המאמץ בקרב חיילות.

גורמי סיכון נוספים – שברי מאמץ נפוצים יותר אצל אנשים בעלי כף רגל קמורה (בלטינית Pes cavus), נשים לעומת גברים, לבנים לעומת שחורים, זקנים (בגלל ירידת צפיפות העצמות שקשורה לגיל מתקדם) וילדים (העצמות עדיין בתהליך בניה), מצב של דלדול עצם (אוסטיאופורוזיס).
חשיפה ופוטנציאל גבוה לשברי מאמץ הם אנשים בעלי מנח אנטומי לא תקין ברגליים:
רגליים שטוחות (פלטפוס / פס פלנוס), כפות רגליים עם קשת גבוה מידי, אנשים בעלי מבנה עצמות דק ודליל המראה על צפיפות עצם נמוכה.
מחקר מראים כי נשים סובלות משברי מאמץ יותר מגברים בעיקר בשל השינויים הורמנאליים הגורמים לירידה בצפיפות העצם.
 למי רמת חשיפה גבוהה ביותר לשברי הליכה?
 שברי הליכה נפוצים במיוחד בקרב חיילים, אך גם בקרב טיילים וכן בעלי מקצועות המחייבים הליכה ועמידה ממושכת ומאומצת, כגון אחים ואחיות בתי חולים ורקדנים. שברי הליכה הם גורם שכיח לכאבים בכף הרגל, במיוחד בקרב אנשים המגבירים באופן פתאומי את רמת פעילותם הגופנית. במחקר שנערך בצה"ל נמצא שיעור גבוה של שברי מאמץ בקרב חיילים שסבלו מחוסר בוויטמין D‏. לאנשים בעלי כף רגל קמורה (בלטינית pes cavus) סיכון גבוה יותר ללקות בשבר. הליכה

שברי מאמץ בכף הרגל תסמינים

כבר ברור לכם ששברי המאמץ אינם נוצרים מחבלה ישירה, אלא הם תוצר של תהליך הולך ומתפתח. לכן בשל היותו מתפתח ביחס להעלאת העומס בפעילות ובמאמץ יש ביכולותו של המתאמן לזהות ולחוש בהתפתחותו של שברי מאמץ בשוק או בחלקו העליון של כף הרגל.

תסמינים של שבר מאמץ בשוק 

בדרך כלל הכאב יופיע בתחילת המאמץ הפיזי וירד בהמשכו, הכאבים חוזרים שוב לאחר אימון וחולפים לאחר מנוחה. זהו שלב בו מתפתחת דלקת בקרום העצם. תוך כדי האימון יופיע כאב נסבל, וככול שהמאמץ הפיזי גובר תעלה רמת הכאב, הכאבים יחלפו רק לאחר מנוחה ארוכה.
כאבים חזקים בשוקיים המגבילים את הפעילות בזמן האימון ולאחר המנוחה. הכאב החליט "להתנחל" כל הזמן ולא חולף לאחר מנוחה.
יש לציין שכאשר הכאב נקודתי, חד וברור יש להניח שמדובר בהתפתחותו של שבר מאמץ בשוקיים או בכפות הרגליים אך כאשר הכאב שטחי ומופשט אז כנראה מדובר בהתפתחות של דלקת.

הסימפטום העיקרי של שבר מאמץ הוא כאב חד באזור השבר, המרוכז בנקודה אחת על העצם. הכאב מופיע בעת פעילות גופנית מאומצת (כגון ריצה), ולעיתים כבר החל מרמה מתונה (כגון הליכה). הכאב לא נעלם גם לאחר הפסקת הפעילות, ועלול אף להפריע לשינה. באזור השבר עלולים להתפתח גם נפיחות ורגישות למגע.

חלק מהתנאים הגורמים לשבר מאמץ בחלק התחתון של עצם השוק עלולים לגרום גם לדלקת ברקמת השריר המכונה "שין ספלינט". ההבדלים העיקריים בסימפטומים: במצב של שין ספלינט הכאב מקרין על כל האזור, מופיע רק בזמן פעילות עצימה ונעלם מיד לאחר הפסקת הפעילות

שברי הליכה תסמינים

 תסמיני שבר הליכה מתחילים בפתאומיות. כאשר הנפגע חולץ את נעלו, או מגפו, אוחז בכף הרגל הפגועה כאב חד דמוי התכווצות שרירים, וכן בצקת המתפתחת על חלקה הגבי של כף הרגל. בניסיון הזזה של כל אחת מאצבעות כף הרגל, יורגש כאב באצבע הפגועה, וכן יורגש כאב דומה במיקום השבר בעת מישוש עצמות המסרק על גב כף הרגל. צילומי רנטגן בשלב ראשוני אינם מועילים באימות האבחנה ולעיתים לא ידגימו את השבר. אולם, רופאים צבאיים המנוסים באיבחון שברי הליכה יכולים להגיע לאבחנה מדויקת, אף ללא בדיקות הדמיה. בקרב אזרחים, המטופלים בידי רופאים שלהם ניסיון מועט יותר בסוג זה של שברים, לעיתים קרובות השבר לא יאובחן במשך שבוע עד שבועיים. נ

שברי מאמץ בדיקות אבחוניות

ניתן לבצע בדיקה עצמית ראשונית על ידי קפיצה על רגל אחת. אם נגרם כאב חזק מאוד תוך פחות מ-10 קפיצות, יש סבירות גבוהה לשבר מאמץ.
אבחון שבר מאמץ נעשה על ידי בדיקה קלינית אצל רופא מנוסה, אם כי בדיקה כזו לא תמיד תזהה את השבר. הרופא המאבחן נעזר בבדיקות עזר כגון צילום רנטגן, בדיקות CT, MRI ובעיקר מיפוי עצמות.

שברי הליכה בדיקות אבחוניות

לצילומי רנטגן תועלת מוגבלת ביותר באיבחון מדויק של שברי הליכה, אולם הדמיות טומוגרפיה ממוחשבת ו-MRI עשויים לסייע באימות האבחנה. ביצוע מיפוי עצמות באמצעות חומר ניגודי רדיואקטיבי יכול לסייע לאבחון מוקדם. בדיקת צפיפות עצם יכולה לשלול חשד לשבר הליכה על רקע תחלואה צולבת בדלדול עצם.
 

טיפול בשברי מאמץ בכף הרגל 

תחילה לזהות ולהכיר כי מדובר על שבר מאמץ. דרגה 1,2 או 3 יחסית לבעייה אורטופדית הטיפול בשבר מאמץ הינו פשוט ביותר, אך יש להתייחס לרמת השבר.

הטיפול הראשוני והמיידי בשבר מאמץ (וגם בשין ספלינט) הוא הפסקה מיידית של הפעילות הגופנית הגורמת לכאב מיד עם הופעתו. המשך הפעילות תביא להחמרת הפגיעה.

לאחר הפסקת הפעילות יידרשו לפחות 4–8 שבועות של מנוחה עד להחלמה מלאה של השבר. במהלך זמן זה יש להימנע לחלוטין מפעילות עצימה (כגון ריצה), להימנע ככל האפשר מפעילות לא עצימה (כגון הליכה), להקפיד על תזונה מתאימה הכוללת ויטמין D וסידן, ועל מנוחה מספיקה. בתקופה זו רצוי לבצע אימונים חליפיים ללא עומס על אזור השבר (למשל שחייה או רכיבה על אופניים), וכן מתיחות ותרגילים ייעודיים לחיזוק השרירים.

לעיתים נעשה שימוש באמצעים נוספים להקלת העומס על האזור הפגוע, כגון סד, תחבושת גבס, נעליים מיוחדות, תחבושת לחץ, קביים ובמקרים חמורים אף ניתוח.

לאחר תקופת ההחלמה חשוב לחזור לפעילות באופן מדורג ולהמשיך עם מנוחה מספיקה, על מנת לאפשר לשבר להחלים סופית ולמנוע שבר חוזר. לעיתים תידרש תוכנית שיקום להמשך חיזוק השרירים.

 

טיפול בשברי הליכה

הטיפול הראשוני מתמקד בהפחתת התנועתיות של עצם המסרק הפגועה לתקופה של 6–12 שבועות. לשם כך, מורים למטופל לנעול נעל בעלת סוליית עץ, או מגבסים את כף הרגל. במקרים נדירים שבהם השבר מתרחש באדם בעל רגל קמורה, ואינו מתאחה, יש מקום לשקול התערבות ניתוחית לשחרור החיתולית הכפית (plantar facia).

כיצד ניתן לצמצם את הסיכוי לשברי מאמץ?

הסובלים מפציעה זו הינם אנשים צעירים, חיילים, ספורטאים בתחילת הדרך, וזה לא מיקרי. מדובר בחברה צעירים חדורי מוטיבציה ורצון עז להצליח אם נטייה להמעיט בערכם של הסימפטומים הראשונים לפציעה. לא בגלל שהם רוצים לפצוע את עצמם חלילה, אלא בגלל שאין מי שיכוון אותם איך לא לפצוע את עצמם, ובגלל זה הם ממשיכים לרוץ ולהתאמן למרות הכאב. יתר מוטיבציה אינה מומלצת ולא חכמה במקרה של שברי מאמץ, ברגע האמת הם עלולים להגיע לרמת פציעה חמורה של שברי מאמץ, שתגרור הפסקת פעילות לתקופה ארוכה וזה אומר שגם ההחלמה ארוכה גם כן. 

מניעת שברי מאמץ בכף הרגל והשוק, מה עושים?

  • יש לבנות תוכנית אימונים מדורגת.
  • גוון באופן הפעילות (ריצה, אופניים, שחייה,אימון התנגדות).
  • גוון במשטחי האימון.
  • הנעלה נכונה ומותאמת למנח כף רגלכם ולמבנה הפיזיולוגי ואם יש צורך - מדרס מותאם אישית על פי כף הרגל.
  • הקפדה על תזונה נכונה ומאוזנת.
  • הקפדה על מנוחה והתאוששות בין אימון לאימון.
  • הקפדה על שינה טובה בלילה.
  • לאט ובטוח בתוכנית ולא "לזנק" בבת אחת לעומסים חזקים.
  • הקשיבו לגופכם והתייחסו ברצינות רבה לכאבים, כאבים הם איתות של הגוף למשהו לא תקין, גם אם צריך לנוח יום נוסף שמרגישים תשושים זה לא נורא, תמיד תעדיפו את הבריאות על ההצלחה, כי הצלחה ללא בריאות זה לא כזה נעים.
  • חימום לפני האימון, מתיחות אחרי האימון.

הדרך הטובה ביותר למנוע שברי מאמץ היא להימנע מהגורמים השונים להם:

  • ביצוע פעילות גופנית על פי סרגל מאמצים מתאים – מרחקי ריצה, משקל משא, תדירות האימון וכו'. העלאת העומס בצורה מדורגת תאפשר לגוף לחזק את העצמות וכך להקטין את הרגישות לשברי מאמץ.
  • ביצוע חימום (דינאמי) לפני הפעילות, ומתיחות (סטטיות) אחריו.
  • הימנעות מעומס רב מדי לאורך זמן.
  • ביצוע תרגילים לחיזוק השרירים.
  • ביצוע פעילות גופנית תוך שימוש בציוד ותנאים סביבתיים מתאימים
    • נעליים מתאימות לקשת כף הרגל.
    • נעליים לא שחוקות (רצוי להחליף נעליים כל 600–800 ק"מ)
    • ריצה על משטח מתאים – לא קשה מדי (כגון בטון), לא תלול או עם נטייה צידית, לא ריצה על משטח מסוג אחד בלבד (רצוי לגוון – אדמה, חול ים, דשא, שביל כורכר וכדומה) ועוד.
  • מנוחה מספקת.
  • הקפדה על תזונה מתאימה, בעיקר ויטמין D וסידן, אך גם חלבון. מחקר בארצות הברית העלה כי לקיחת מנות עשירות בסידן או ויטמין D, אפילו לפרק זמן קצר, יכולה לצמצם את מספר מקרי שברי מאמץ בקרב חיילות. במחקרים אחרים לא הוכח קשר ישיר בין ויטמין D ומניעת שברי מאמץ.
בס"ד
אסף מדיקל- (ASSAFMEDICAL) הינה חנות אינטרנטית לרכישת אביזרים אורטופדיים, מוצרים רפואיים, אביזרי שיקום ועוד ע"י ציבור הגולשים באינטנרט.
הגלישה והשימוש באתר זה – asafmedical.co.il הינם בכפוף לתקנון ולתנאים המפורטים להלן.
שימוש, ביצוע הזמנה ורכישה וכל פעולה אחרת מהווה הסכמה לתנאי השימוש, הכללים ולתקנון של האתר והתחייבות לפעול על פיהם.

אחריות מוצר- האחריות על מוצר הינה על פי שיקול דעתו של היבואן/ היצרן, למוצרים אשר נרכשו באתר asafmedical.co.il .
הטיפול, תיקון או החלפה של המוצר הינה החלטתו של היבואן/ היצרן וזאת לאחר בדיקה של המוצר ובתנאי שהשימוש במוצר היה שימשו סביר ועל פי הוראות היצרן.
האחריות לא תחול על מוצר שהשימוש בו נעשה שלא עפ"י הוראות יצרן או על כל נזק שנגרם עקב שימוש לא נכון ורשלנות מצד הלקוח.

משלוחים וזמני אספקה
אספקה הינה תוך 3 ימים בד"כ מרגע שאושרה ההזמנה, אלא אם כן ישנה בעיית מלאי של המוצר אצל היבואן, מכס וכיוצ"ב במקרה זה יעודכן הלקוח.
התחייבות לזמן אספקה עד 14 ימי עסקים, במקרה של עיכוב או אי קבלת המוצר לאחר 14 ימי עסקים ( לא כולל שביתות בית דואר, חברת משלוחים וכדומה). אנו מתחייבים לתת מענה ופתרון יעיל ומהיר לשביעות רצונו של הלקוח.
ביטול עסקה עקב אי קבלת סחורה
לקוח אשר ביצע עסקה והיה והמוצר לא הגיע לרשותו, על אחריותו לעדכן את חברתנו אסף מדיקל בטלפון 089330302 בכדי שננקוט באמצעים הנדרשים בכדי לאתר את החבילה ובמידת הצורך לבטל עסקה.
ישנה אפשרות לבצע איסוף עצמי על פי שעות פעילות ובתיאום מראש בטלפון 08-9330302

ביטול עסקה ומדיניות החזרת מוצרים-
- הזמנה שבוצעה באתר ניתנת לביטול גם לאחר החיוב בהתאם לחוק הגנת הצרכן
חל על מוצר שמחירו עולה על סכום של 50 ₪.
- ביטול עסקה, החזרת מוצר- בתנאי שלא נעשה שימוש כלל במוצר, המוצר באריזה המקורית שלו ואריזתו לא נפתחה, לא חלפו 14 יום מיום קבלת המוצר ובהצגת חשבונית קנייה.
- - ניתן לבטל עסקה תוך 14 יום מרגע קבלת המוצר.
- ביטול עסקה כרוך בדמי ביטול של 5% מסכום המוצר או 100 ₪ - הנמוך מבינהם.
- לא ניתן להחזיר מוצרים שייוצרו או הוזמנו בהתאמה אישית למידות ולצרכי הלקוח.
- החזרת נעליים באריזה מקורית ובתנאי שלא נעשה שימוש, עד 2 ימים מרגע הרכישה.